אם את מרגישה שהכלים המצויים כיום אינם מתאימים לך, הגעת למקום הנכון.
השיטה הטבעית למודעות לפוריות מקנה כלים ללמידה אודות גופך.
את תלמדי באילו ימים במשך כל חודש הנך פוריה.
יתרונה הרב של השיטה בכך שאך ורק באותם ימים פוריים עלייך להשתמש באמצעי כלשהו.
לאחר שנבחנים כל השיקולים, היתרונות והחסרונות של כל כלי, יש ביכולתו של זוג לקבל החלטה מושכלת (ובמידה ואת שומרת מצוות, בשיתוף עם מורה ההלכה שלכם) באיזו דרך לנהוג.
השיטה מאפשרת לך להיות יותר ממוקדת.
בעקבות הלימוד את תהיי מודעת למצבים המשתנים בגופך. תלמדי לסמוך על עצמך ולהשיב לעצמך את הבטחון והשקט הנובעים מן הידע הרב שתרכשי.
יפה שיר-רז פורסם: 17.03.14 , 09:33
נשים שנוטלות גלולות מהדור החדש שבהן שילוב הורמונים נמצאות בסיכון גבוה פי 6 לפתח קרישי דם מסוכנים. בעולם החלו לשנות את ההנחיות לנטילת הגלולות, אך בישראל הוחלט שאין צורך בבדיקת סקר לכולן. "זמנים בריאים" ב"ידיעות אחרונות" מסביר מי נמצאת בסיכון מוגבר.
לפני שש שנים הייתה מאיה (שם בדוי) חיילת משוחררת בת 21 שתיכננה טיול ארוך לחו"ל ולימודים. "כבר ראיתי את עצמי על חופי מקסיקו, אבל חפיסה וחצי של גלולות שינו לי את כל התוכניות."
מאיה פנתה לרופאת הנשים שלה וביקשה מרשם לגלולות למניעת היריון. "סיפרתי לה שאני סובלת ממיגרנות וגם מעשנת שלוש סיגריות ביום, ולכן אסור לי לקחת גלולות בעלות מינון הורמונלי גבוה. 'אין שום בעיה', השיבה הרופאה. 'יש היום גלולות בשם יסמין, בעלות מינון נמוך מאוד ומינימום תופעות לוואי'. היא פתחה את המגירה, הוציאה שלוש חפיסות ונתנה לי אותן. במהלך החפיסה השנייה התחלתי לסבול מכאבי ראש איומים ובלתי-פוסקים."
מאיה פנתה לארבעה רופאים בזה אחר זה, וכל אחד מהם העלה חשד אחר, החל מדלקת אוזניים וגרון וכלה בדלקת קרום המוח. "שום משכך כאבים לא עזר, אפילו לא זריקות וולטרן שקיבלתי מהרופא הרביעי שפניתי אליו. זה היה בשעות הערב. הוא אמר שאם עדיין אמשיך להרגיש לא טוב בלילה, שאפנה למיון. כשהתעוררתי למחרת פקחתי את העיניים ולא ראיתי כלום. הכל היה שחור.
"נסענו למיון, שם עשו לי בדיקת סי-טי שהראתה שיש לי קרישי דם ודימום במוח. הרופא אמר לי שאם לא הייתי מגיעה באותו בוקר לבית החולים, כנראה שכבר לא הייתי מספיקה להגיע. הוא שאל אותי אילו תרופות אני לוקחת. 'שום דבר', השבתי. 'רק גלולות'".
במשך חצי שנה הייתה מאיה מאושפזת בבית החולים וטופלה במדללי דם. "במשך כל תקופת האשפוז קיבלתי פעמיים ביום זריקות קלקסן (תרופה נוגדת קרישה - יש"ר) לבטן, וכשבבטן כבר לא היה מקום להזריק נאלצתי להזריק לרגליים. כשסוף-סוף שוחררתי הביתה, עדיין המשכתי לקחת קומדין במשך שלוש שנים ולעבור בדיקת דם אחת לשבוע. בשלב מסוים במהלך האשפוז החבר שהיה לי נפרד ממני. הוא רצה חברה בריאה שהוא יכול לבלות איתה, לא בן אדם חולה שצריך לבקר בבית חולים".
גם כיום, שש שנים אחרי, עדיין מרחף מעליה צילו של האירוע. "יש לי חבר כבר יותר משלוש שנים. אנחנו חושבים על חתונה וכמובן רוצים ילדים בעתיד, אבל בגלל מה שקרה לי אצטרך בכל היריון להזריק קלקסן ולהיות בשמירת היריון. טיסות ארוכות מסוכנות עבורי, וגם צלילה לעומק לא באה בחשבון בגלל הלחץ. אבל הגרוע ביותר הוא הפחד. יש לי עדיין קרישי דם במוח. הם קטנים אמנם, אבל עדיין שם, וזה אומר שכל כאב ראש מחזיר לי את הטראומה שאולי הדימום חזר.
"אני חיה בחשש מתמיד. פתאום, ברגע אחד, אני עלולה למות, וזה לא בגלל תאונה שאין לי שליטה עליה. בנושא הקרישיות אפשר לשלוט. אפשר לעשות בדיקות ולראות אם את נמצאת בסיכון לקרישיות-יתר. אבל כולן לוקחות את הגלולות כמו סוכריות טיק-טק והכל בסדר. לא תיכנסי להיריון. אז נכון, לא תיכנסי להיריון, אבל מה יקרה אם תמותי"?
סיכון גבוה פי שישה
הקשר בין נטילת גלולות לבין הופעת קרישי דם מסכני חיים מעסיק מאוד בשנים האחרונות את קהילת המומחים לגינקולוגיה ולהמטולוגיה בעולם. יותר ויותר מחקרים ודו"חות מצביעים על כך שהסיכון ללקות באירועים כאלה בקרב נשים הנוטלות גלולות, בעיקר גלולות "דור שלישי" או "דור רביעי," גבוה בהרבה לעומת זה של נשים שאינן נוטלות גלולות.
בינואר האחרון אימצה הנציבות האירופית החלטה המחייבת את כל האיחוד האירופי לעדכן את עלוני המידע של הגלולות למניעת היריון מהדורות השלישי והרביעי, המבוססות על שילוב של אסטרוגן ופרוגסטרון. ההחלטה התקבלה עקב דו"ח של סוכנות התרופות האירופית (EMA) מנובמבר ,2013 שמצא כי הסיכון של נשים הנוטלות את הגלולות המשולבות לפתח קרישי דם נע בין 5 12-ל מקרים לכל 10,000 נשים בשנה. זאת בהשוואה לשני מקרים לכל 10,000 נשים בשנה בקרב מי שאינן משתמשות בגלולות אלו. במילים אחרות: הסיכון של נשים הנוטלות את הגלולות המשולבות לפתח קרישי דם גבוה פי 2.5 עד פי 6 מזה של נשים שאינן נוטלות אותן.
נתונים אלה מצביעים על סיכון גבוה יותר ממה שפורסם בדו"חות קודמים של EMA-ה ושל רשות המזון והתרופות האמריקאית (FDA), שלפיהם הסיכון בקרב נוטלות הגלולות מהדורות החדשים עומד על 4-2 מקרים 10,000-ל בשנה בלבד.
יתר על כן, בעוד שדו"ח ה-ENA והמלצות FDA-ה התמקדו אך ורק בסיכון הכרוך בגלולות המשולבות המכילות את ההורמונים אסטרוגן ודרוספירנון (פרוגסטרון סינתטי), כמו יסמין ויאז - הרי שהדו"ח החדש מתייחס לכלל הגלולות המשולבות, ולמעשה לכלל אמצעי המניעה המשולבים, כולל מדבקות וטבעות למניעת היריון, ומצביע על כך שגם השילוב של אסטרוגן עם סוגים נוספים של פרוגסטרון מעלה את הסיכון לאירועי קרישיות.
לדו"ח EMA-ה החדש קדם דו"ח שפירסמה רשות התרופות הצרפתית, שמצא שבשנים 2011-2000 אירעו בצרפת 2,529 מקרים חמורים של קרישי דם כתוצאה מנטילת גלולות. מתוכם 146 מקרים בשנה היו תוצאה של הגלולות מהדורות השלישי והרביעי. אירועי קרישיות אלו הובילו 20-ל מקרי מוות בשנה בממוצע. גם בקנדה דווח על 23 מקרי מוות שאירעו בשש השנים האחרונות של נשים שנטלו גלולות משולבות. הצעירה שבהן הייתה בת .14
גורמי הסיכון הנוספים
במצב של קרישיות-יתר נוצרים קרישי דם (פקקת) בוורידים או בעורקים, שעלולים להיסחף בזרם הדם ולחסום כלי דם מרכזי: הקרישים עלולים להגיע לריאות ולגרום לתסחיף ריאתי, או להגיע למוח ולגרום לשבץ מוחי, שניהם מצבים שעלולים להסתיים במוות.
הקשר בין גלולות למניעת היריון לבין הסכנה לקרישיות-יתר של הדם אינו חדש. כבר בשנות 60-ה דווחו המקרים הראשונים של הופעת קרישי דם עקב נטילת גלולות. בשנות ה 80- הושקו הגלולות המשולבות, שכאמור משלבות אסטרוגן עם סוגים שונים של פרוגסטרון. מיד עם השקתן הן זכו לפופולריות עצומה, בעיקר בשל הסיכון המופחת לתופעות הלוואי המטרידות שאיפיינו את הגלולות הוותיקות יותר, כמו עלייה במשקל, כאבי ראש, רגישות בשדיים ושיעור-יתר. אולם בשנים שאחרי התברר שהגלולות המשולבות מעלות את הסיכון לאירועי DVT (פקקת בווריד עמוק).
"במחקרים התברר שהגלולות גורמות לשינויים במערכת הקרישה," מסביר פרופ' בנימין ברנר, מנהל היחידה לקרישת דם בבית החולים רמב"ם. "מערכת זו מבוססת על חלבונים המעודדים את קרישיות הדם, ומנגד על חלבונים המעכבים אותה. באופן תקין מתקיים איזון בין הגורמים הללו. אלא שהשינויים שגורמות הגלולות, ובמיוחד המשולבות, מובילים מצד אחד לעלייה ברמותיהם של גורמי הקרישה, ומצד שני לירידה ברמותיהם של נוגדי הקרישה."
מלבד סוג הגלולות יש עוד גורמים שעלולים להגביר את הסיכון להתפתחות קרישי דם, ואחד החשובים שבהם הוא תורשה. כיום מוכרות כמה מוטציות גנטיות מרכזיות העלולות לגרום לקרישיות-יתר של הדם. השכיחה ביותר מביניהן היא המוטציה "פקטור 5 ליידן." אצל אנשים הנושאים את המוטציה הזו משובש הקישור בין החלבון "פקטור ,"5 שהוא אחד החלבונים החשובים המעודדים יצירת קרישי דם, לחלבון ,C שמפרק את "פקטור ."5 כתוצאה מכך נפגע איזונו של מנגנון הקרישה.
גורמי סיכון נוספים לקרישיות-יתר הם גיל (מעל 35), עישון ועודף משקל (BMI מעל 30), יתר לחץ דם, מיגרנות תכופות וחמורות ומחלות לב וכלי דם. דו"ח ה-EMA מדגיש במיוחד את נושא העישון וממליץ בתוקף לנשים מעל גיל 35 המעשנות "להפסיק לעשן או להשתמש באמצעי מניעה לא- הורמונליים."
גם טיסות ומצבים אחרים של ישיבה ממושכת, וכן מצבים של פגיעה ביכולת התנועה כגון ניתוח או טראומה שמובילים לשכיבה ממושכת, עלולים להעלות את הסיכון. "גורם נוסף המהווה בעיה, במיוחד במדינות חמות כמו ישראל, הוא התייבשות כתוצאה מחוסר שתייה מספקת," אומר פרופ' ברנר. "למרבה הצער, לא אחת מתקיים אצל אישה אחת שילוב של גורמי הסיכון. למשל, אם אישה בעלת נטייה תורשתית לקרישיות-יתר, שהיא לא מודעת לה, גם נוטלת גלולות, גם לא שותה מספיק, גם מעשנת וגם טסה טיסה ארוכה. במקרים רבים התוצאה היא פקקת או תסחיף."
"גל היסטריה מחודש"
ד"ר אריה ישעיה, רופא נשים בכיר בבית החולים בילינסון ומזכיר החברה הישראלית לאמצעי מניעה ובריאות, לא מתרגש מנתוני דו"ח EMA-ה מנובמבר. "אחת לכמה שנים מתפרסמים מחקרים ונתונים על גלולות, ובעקבותיהם מתעורר גל היסטריה מחודש שמוביל לירידה בנטילת גלולות וכתוצאה מכך לגל של הריונות לא רצויים והפלות. אני לא מזלזל חלילה בסיכון שמציג הדו"ח, אבל במספרים מוחלטים זה עדיין סיכון לא גבוה".
לעומתו מתריע פרופ' ברנר מפני הנטייה של חלק מהרופאים להמעיט בגובה הסיכון. "בסופו של דבר, מה שמעניין אישה הוא הסיכון האישי שלה לפתח פקקת ורידית או תסחיף ריאתי במהלך חייה. היא רוצה לדעת 'האם יהיה לי אירוע כזה או לא'? כל המספרים הנמוכים האלה לשנה שמופיעים בדו"חות מטשטשים את העובדה שאנחנו מדברים על הסיכון של אישה אחת ללקות באירוע חמור כזה לאורך כל חייה, והסיכון הזה עלול להיות גבוה בהרבה אצל חלק גדול מהנשים."